יש לו נשק, מתנדבים ועבר של תלונות: אחרי הפרעות, באום ספא מאשימים מתנחל אחד

עדר בקר אחד הוא שגרר את השתלשלות האירועים ההרסנית. עד אז, לא רבים שמעו על אום ספא, כפר קטן ושקט מצפון לרמאללה. אלא שבחודש שעבר תיעדו תושבי הכפר אוהל חדש שהוקם על אדמות הסמוכות אליו. לא רחוק ממנו ליחכו הפרות עשב. כבר באותו סוף שבוע היו עימותים ראשונים בין פלסטינים למתנחלים סביב המאחז הזעיר.

למחרת התחולל הפוגרום: עשרות מתנחלים הציתו בתים וכלי רכב והשחיתו רכוש פלסטיני. הם באו לשם לאחר שקבוצות ווטסאפ של מתנחלים התריעו על "הקפצה לנקודה החדשה", שם קוד למאחז. כמה מהם באו במכוניות, אחדים תועדו על הכביש יורים בנשק.

לפני כשלושה שבועות החליטו תושבי הכפר לצאת לצעדת מחאה נגד ההיאחזות הזעירה. בסופה נורה למוות עבד אלג'ואד סלאח, בן 24, תושב הכפר עארורה. תושבי אום ספא מעידים כי לפני שפרעו המתנחלים בכפר, נוכחות הצבא בו היתה עניין חריג למדי. אך ב–14 ביולי מנע מהם צה"ל להוציא צעדה נוספת. שבוע לאחר מכן נהרג עוד אדם: מוחמד אל־ביאד, בן 17.

כיצד הגיע עדר הבקר לקרקעות הסמוכות לכפר? לדברי גורם בכיר בצה"ל, מדובר בהרחבה של מאחז ותיק יותר: החווה של צבי, השייכת לצבי בר יוסף. "הוא הוציא מהחווה שלו והרחיב נקודה מול אום ספא, זה צבי בדיוק", אמר הבכיר.

שמו של בר יוסף כבר עלה לכותרות בשנת 2021. אז הוא תועד מגרש משפחות פלסטיניות שעשו פיקניק בחורשה, השוכנת כמה קילומטרים מהמאחז שלו. באחד הסרטונים נראה בר יוסף כשהוא שופך משקה על מנגל שהבעירה המשפחה. לאחר מכן אפשר לראות חיילים מגרשים אותם משם. בר יוסף לא הגיב באותה עת על התקרית.

במובנים רבים, בר יוסף הוא אחד מני רבים: אחרים כמותו צצו בשנים האחרונות בגדה המערבית. המבנים שלהם אינם חוקיים, אך עדיין הם עומדים במקומם — לכל הפחות בהסכמה שבשתיקה מצד הרשויות. ואולם צבר של עדויות על אלימות נגד פלסטינים סביב המאחז של בר יוסף — לפעמים בהשתתפותו הפעילה — מאפשר לשרטט תמונה המתארת את האופן שבו מאחז זעיר משנה את המציאות של הפלסטינים החיים סמוך אליו.

בר יוסף, בן 31, הצהיר בעבר בבית המשפט כי הוריו נפגשו "אצל הרב כהנא". את החווה שלו הוא הקים בשנת 2019, לדבריו, בעקבות רצח של בני משפחת סולומון בהתנחלות נווה צוף (חלמיש) שנתיים קודם לכן. מטרתו המוצהרת היתה "להתקדם לקצה הקו הכחול (תחום השיפוט, ה"ש) של נווה צוף, בעקבות בנייה פלסטינית". בר יוסף בא עם בני משפחתו ועם עדר בקר והתיישב במרחק עשר דקות מנווה צוף, בקרבת הכפרים ג'יביה וכובר. במרוצת הזמן התקבלו תלונות רבות עליו משני הכפרים האלה. ואולם ידוע רק מקרה אחד שבו נחקר בר יוסף בעקבות תלונה של פלסטינים. זה היה ב–2020 — אך התיק נסגר מחוסר ראיות.

כתב האישום היחיד שהוגש נגדו נגע לסכסוך עם מתנחל אחר באיתמר, בשנת 2012. במסגרת הסדר טיעון הודה בר יוסף בתקיפה ובאיומים, ונגזרו עליו 30 שעות עבודות שירות בישיבה שבהתנחלות נחליאל. באחד השיקולים לקבלת ההסדר ציין בית המשפט את היותו חייל מצטיין.

"מטבע הדברים, הצלחנו להרגיז הרבה אנשים שבאנו לפה", אמר בר יוסף בתשאול שערך לו שוטר בחקירה נגדו בחשד לתקיפת פלסטינים ב–2020. "השטחים פה זה אדמות של נווה צוף, יש פה עתודות קרקע... באנו לפתוח את הצ'קרות כמו שאומרים". הוא הוסיף כי קודם לכן "היו פה ערבים שכל היום הסתובבו פה, לא היתה פה דרך, הכל חדש".

אף על פי שמדובר במאחז, בר יוסף עדיין זוכה לסיוע מהרשויות. כך למשל, באחת מחקירותיו במשטרה בעבר אמר כי את רובה ה–M16 שברשותו נתן לו הצבא. "אני מחזיק את החווה ומטעם זה שאני גר במקום מסוכן", אמר בתשובה על השאלה מתוקף מה הוא ניתן לו. בצבא אישרו שבר יוסף מחזיק בנשק צה"לי בשל היותו חבר בכיתת הכוננות של נווה צוף. מלבד זאת, כדי להשלים את מערך האבטחה, סיפר בר יוסף בדיון בבית משפט, הוא התקין מצלמות אבטחה נסתרות.

סיוע נוסף התקבל בדמות חוזה רעייה שקיבל בר יוסף בשנת 2018 מהחטיבה להתיישבות, בשטח של אלף דונמים לפחות. החוזה נחשף בעקבות בקשה לגילוי מסמכים שהגישה עו"ד כרמל פומרנץ, שמייצגת בימים אלו, לצד עו"ד ריהאם נסרה, את ארגון כרם נבות בתביעת דיבה שהגיש נגדו בר יוסף. הוא תובע 70 אלף שקלים מהארגון, בניהולו של פעיל השמאל דרור אטקס, לאחר שזה פרסם פוסט בפייסבוק שבו נאמר כי בר יוסף הוא "מתנחל אלים שבכל מקום נורמלי היה מן הסתם מועמד לדין פלילי".

לצד חוזה הרעייה הגיש בר יוסף לבית המשפט הסכם להקצאת קרקע בעבור הקמת החווה מטעם ההתנחלות נווה צוף, שמבני ההיאחזות שוכנים בתחום שיפוטה. אך החוזה אינו הופך את המבנים לחוקיים, מאחר שמדובר בשטח שאין עליו תוכנית בנייה מאושרת.

בבית המשפט אמר בר יוסף כי "כל המבנים בחווה הם ניידים ומתואמים בצורה המקסימלית שניתן לתאם ביהודה ושומרון". על השאלה אם יש לו צווי הריסה על מבנים שקיימים היום ענה "לא יודע". המינהל האזרחי מסר ל"הארץ" שיש בתחום החווה מבנים שקיבלו צווי הריסה.

מכל מקום, בקרקע שהוקצתה לבר יוסף למרעה לא נכלל האזור שבו החל לרעות בעת האחרונה. במינהל האזרחי אף אמרו ל"הארץ" כי החוזה אינו מוכר להם וכי הוא לא נעשה על דעתם.

הטענה אינה מפתיעה: חוזי רעייה מתאפיינים פעמים רבות בחוסר שקיפות, והמינהל האזרחי — שמנהל את הקרקעות הכפופות לחוזים האלה — טוען לא אחת כי הוא אינו יודע מה נעשה בהן. כך לדוגמה, בעבר הגיש אטקס בקשת חופש מידע למנהל כדי לקבל חוזי רעייה. המינהל ענה כי המסמכים אינם ברשותו. החטיבה להתיישבות, שמקצה את החוזים בפועל, מוחרגת מחוק חופש המידע.

במרץ 2019, זמן קצר לאחר שהוקמה החווה, התכוונו בני משפחת אבו זיאדה — אב, אם ובתם — לגשת אל חלקת הקרקע שלהם בפאתי הכפר. הקרקע, כך גילו, הוצא אל מחוץ לתחום בחסות המאחז. "בעבר היינו הולכים לשם הרבה, זה אזור יפה מאוד", סיפרה חותר אבו זיאדה ל"הארץ", "היינו עושים על האש, יש שם זעתר ומרווה". באותו הבוקר, שִׁחזרה, לקחו את בתם שהתכוונה ללמוד שם כדי "לשנות אווירה". "פתאום ראינו מחסום (עשוי מאדמה, ה"ש) ובני אדם שיורדים מכל מקום, ומישהו שאל אותנו מה אנחנו עושים שם".

בעת האחרונה העיד בבית המשפט חאתם, בעלה של חותר, במסגרת תביעת הדיבה, מטעם ההגנה של כרם נבות. בבית המשפט תיאר כיצד החלו מתנחלים לדחוף אותו. אף שבר יוסף עצמו לא נהג באלימות, הוא התעקש לאורך עדותו כי הוא היה הגורם האחראי והיה נוכח לאורך האירוע. חאתם הוסיף ותיאר כיצד המתנחלים הכו אותו בנשק ובמכת אגרוף בפנים וכן הרביצו לאשתו. לאחר מכן, לדברי חאתם, השליכו עליהם אבנים ואלה ניפצו את חלונות מכוניתם. "אשתי אמרה להם 'למה אתם מרביצים לו?' התחילו להרביץ לה", סיפר.

המשפחה התפנתה לבית החולים ואחר כך הגישה תלונה במשטרה. זו נסגרה בינואר 2020 בעילת עבריין לא נודע. בר יוסף לא נחקר. לאירוע הקשה היו תוצאות גורליות אף יותר: פיסת הקרקע, שקודם לכן היתה מקום לבילוי של המשפחה, יצאה מהישג ידם. "היום אף אחד כבר לא הולך לשם", סיכמה חותר.

לתצהיר של אבו זיאדה צורפה תמונה של התוקפים שזיהה. אשתו של בר יוסף זיהתה בדיון בבית המשפט ששניים מהם מתנדבים בחווה שלו. מתנדבים אלו, כמה מהם מטעם ארגון השומר יו"ש — שמספק מתנדבים לשלל מאחזי החוות בגדה — מסייעים בשמירה, ברעייה ובשאר עבודות. בסרטון תדמית של השומר יו"ש הציג בר יוסף את המצב בחווה כך: "אנחנו נמצאים כאן צפון לכובר, הכפר של הרוצחים, יש לנו פה שביל גישה 700 מטר פה בהמשך שנדרש חיבור ישירות לג'יביה, יש להם יכולת להגיע אלינו בקלות אם הם רוצים". הוא הוסיף כי בעבר הונח מטען נפץ על שביל הגישה למאחז.

כשנשאל בדיון בבית המשפט אם הוא אחראי למתנדבים שבאים לחווה, אמר: "אנשים שבאים להתנדב בחווה מאיזושהי סיבה שלהם, הם אחראים לעצמם, אני לא אחראי עליהם".

כששאלה אותו עו"ד פומרנץ אם הוא אינו רואה בעצמו אחראי למישהו ששוהה בחווה שלו ומרביץ לאחרים, ענה: "הילדים שלך, כל מה שהם עושים זה באחריותך?" אשתו של בר יוסף העידה בבית המשפט שלפחות פעם אחת בא לשם מתנדב קטין עם עובד סוציאלי.

אחד מהמתנדבים האלה נחקר בגין תקיפת פלסטינים, בתיק שבו נחקר גם בר יוסף ב–2020 ושנסגר בשל חוסר ראיות. בתיק נחקרו גם רועה שהוא העסיק, רבש"צ נווה צוף ומתנחל אחר. מתוכם המתנדב הוא היחיד ששמר על זכות השתיקה בחקירה, בעצת עורך דין מארגון חוננו.

הפלסטיני שסבל מהפגיעה הפיזית החמורה ביותר באירוע זה היה נאג'י טנטרה, חבר מועצת הכפר אום ספא. "קודם כל מישהו קופץ מהאוטו ובא ישירות אליי עם הרובה שלו", אמר טנטרה בעת האחרונה בבית המשפט — והעיד שהאיש היה צבי בר יוסף. "העובד שלו תקף אותי, איבדתי הכרה, נפלתי באדמה ואחרי זה כולם תקפו אותי". לטענתו, צבי תקף אותו ב"קצה של הרובה" שלו לאחר שאיבד הכרה, כך על פי מה שסיפרו לו אחרים שהיו שם. ועוד העיד טנטרה כי אחד המתנחלים הכה את ראשו בגרזן. בתיק נחקרו חמישה פלסטינים, ובהם נאג'י, בנוגע לזריקת אבנים ולאיומים על מתנחלים, לאחר שאלה דיווחו כי האירוע החל בתקיפה שלהם.

במסגרת תשאול משטרתי שנעשה לבר יוסף לאחר האירוע, הוא טען כי לא נכח שם בתחילתו. לדבריו, באותה העת גירש אדם שבא לקטוף מרווה. "אני בהתעסקות הזאתי כל יום", אמר, "מגיע לבן אדם, בודק אותו, אומר לו 'שמע, סע מפה זה השטחים שלנו, אסור לקטוף מרווה, זה לא חוקי'".

במסגרת החקירה העיד גם קצין מהמינהל האזרחי, והוא תיאר חיכוכים רבים בין בר יוסף לפלסטינים. "אנחנו מבצעים הרבה פעילות בשביל למנוע את החיכוך הזה", אמר הקצין, "אני רוצה לציין שצבי והחווה שלו גורמים לנו המון כאב ראש".

כמה שבועות לאחר התקרית האלימה התקבלה עוד תלונה. ארגון "יש דין" הגיש אותה בשם שני פלסטינים מהכפר כובר, שטענו כי נכפתו, נחטפו והותקפו בידי מתנחלים סמוך למאחז. אל התלונה צורפה תמונה של בר יוסף, והוא כונה "הרועה האלים". אטקס ציין את התקרית בכתב ההגנה בתביעה שהוגשה נגד כרם נבות, ונכתב שם כי מתנחלים חמושים, ובהם בר יוסף, באו לאב ולשני בניו, הכו אותם, קשרו את ידי הבנים והוליכו אותם עד הג'יפ צבאי, ושם שחררו אותם החיילים. על פי כתב ההגנה, שני הפלסטינים סבלו מחבלות ועור התוף של אחד מהם נקרע.

הפלסטינים הגישו את תלונתם בפקס, בעקבות סיכום בין "יש דין" למשטרה שעל פיו יתאפשר לעשות זאת בזמן משבר הקורונה. עם זאת טענה המשטרה לאחר מכן כי לא היה סיכום כזה והיא לא טיפלה בתלונה. תיאור מקוצר של התקרית הופיע בכתב הגנה שהגיש אטקס בתביעת הדיבה. בר יוסף לא הכחיש בתצהיר שלו את הנטען, אלא כתב כי "מדובר בשני צעירים שנצפו כשהם מנסים לגנוב בקר משטח המרעה שלי, שני הצעירים עוכבו והועברו לצה"ל", וכי הוא הגיש נגדם תלונה.

שני אחים ממחנה הפליטים ג'לזון, מוסא ועיסא קטאש, העידו בתביעת הדיבה כי הותקפו כמה ימים קודם לכן בידי מתנחלים כאשר היו באדמתם, ובהם בר יוסף. בבית המשפט העיד מוסא כי המתנחלים הכו אותו בשיניו, ברגליו ובשאר גופו, וכי הוא נדרש לניתוח שהוא אינו יכול לממן. אחיו, עיסא, העיד שבר יוסף בעט בו בשיניו בפני חיילים, ושהוא ואחרים שהיו עמו הפילו אותו, הכו אותו וקשרו את ידיו. בעקבות האירוע, אמר, נפלו ארבע משיניו והוא נזקק לניתוח ברגל. בתצהיר אמר בר יוסף שהמתואר אינו אמת. בבית המשפט העיד כי פגש באחד מהאחים לאחר שכבר באו החיילים, שהוא דימם מפיו ושהוא הוזעק לשם מלכתחילה לאחר שאנשים שהיו בחווה ושאת שמם, לטענתו, לא זכר, אמרו לו כי חשוד נכנס לתחום המרעה.

בשנת 2020 הצטברו תלונות כה רבות סביב המאחז של בר יוסף, עד שסוכנות האו"ם לעניינים הומניטריים (OCHA) ייחדה לו חלק מהדיווח הדו־חודשי שלה. במסמך נכתב שהאזור נהפך ל"מקור להפחדה ואלימות שיטתיות, שגברו בשנה האחרונה". שנה אחרי כן היו התקריות שהעלו את בר יוסף לכותרות בפעם הראשונה: גירוש המשפחות הפלסטיניות מהחורשה. בבית המשפט טען כי הצבא קבע שטח צבאי סגור בין החווה ובין הכפר ג'יביה, "שבו ערבים לא יכולים להיכנס". השטח נסגר, לדבריו, מאחר שהיו "עשרות התראות על מחבלים שבאו לאסוף מידע, כולל אנשים שהגיעו עם משפחות וילדים". הוא הוסיף כי "כל שישי וכל שבת הייתי מבלה בשטח הזה על מנת לשמור על הרצועה הזאת".

את מנהגו לדרוש מהם תעודות זהות הסביר בהתמהמהות הצבא עד שכוחותיו מגיעים לשם. "היו מספר אנשים שהסתובבו, והצבא דרש ממני לעצור אותם ולחכות שיגיע כוח צבאי כדי לקחת אותם לחקירה כי הם דרושי חקירה מהשב"כ. כל מיני דברים", טען. על שאלת "הארץ" בעניין השיבו בצבא כי הם אינם מכירים מקרה כזה. עדים אחרים העידו בבית המשפט כי בר יוסף איים עליהם, חזה במעשי אלימות כלפיהם או עיכב אותם כשבאו למאחז.

לפי שעה העדר של בר יוסף מוסיף לרעות בקרבת אום ספא, ליד עצי הזית של התושבים, והם חוששים שהסיפור טרם נגמר, ושאזור ההשפעה של המאחז רק יוסיף להתרחב בכיוונם. בימים אלו עדיין הם מנסים להתאושש מהפרעות שהתחוללו בכפרם לפני כחודש.

מצה"ל נמסר בעניין מותו של עבד אלג'ואד סלאח: "בגין האירוע נפתחה חקירת מצ"ח, בסיומה יועברו הממצאים לבחינת הפרקליטות הצבאית".

מצבי בר יוסף לא התקבלה תגובה.